שיר סיום מתוך מופע סוף השנה בבית הספר (הצגה שכתבתי וביימתי)

השיר במקצב "ראפ"..

 

לפעמים אתה עובר באזור של פרדס חנה

לפעמים אתה שומע קולות קצת חזקים

ונדמה לך שפה מישהו חטף ג'ננה

ושכאן בבית הספר מפריעים וצועקים

—

לפעמים אורח בא לבקר בבית הספר

ורואה פה מהומה ממש סוף העולם

הוא חושב כאילו פה כולם חיים על קו התפר

ושהכל פה בלגאן והכל פה לא מושלם

—

פזמון:

לא ולא, זה כאן לא ככה

כי יש פה אנשים עם שכל ועם לב

ויש פה למידה ויש אפילו נחת

וכל מי שירצה יוכל פה ללבלב

—

לפעמים בתוך כיתה תלמיד אחד או שניים

עייפים או עצובים או חשים בשעמום

מהצד אולי תחשוב: זה מרפה ידיים

זו מסגרת מקולקלת שהוטל בה מום

—

עובר אורח אקראי עלול פתאום לומר

שקשה ורע פה ובכלל לא כיף

אך זו תהיה טעות, בלבול שלא נגמר

וזה תיאור מוטעה שכלל לא משקף

—

פזמון:

לא ולא! זה כאן לא ככה

עצבות ועייפות יש בכל מסגרת

ואם תלמיד אחד פתאום ירגיש "מתחת"

מרימים אותו מיד וכבר ירגיש אחרת

—

לפעמים תרגישו קצת מרמור בצוות

זו קצת מרכלת, ההוא קצת מתלונן

אחד סתם מקטר, אחרת לא אוהבת

וזה נראה לא טוב למי שמתבונן

—

אך כעס ומרמור, אפילו קצת תלונות

זה טבעי ואנושי וזה יכול לקרות

אל תמהרו מידי לקפוץ למסקנות

שיקול מוטעה מידי תמיד עושה צרות

—

פזמון:

לא ולא! כאן זה לא ככה

יש פה צוות איכותי עם גוף ונשמה

וגם אם עוד לא באנו לארץ המובטחת

אנחנו בכיוון נכון, אנחנו במגמה

—

אז עכשיו קהל נכבד תרימו הידיים

ותתחילו למחוא בקצב מתגלגל

כי כשכולנו יחד הרי זה טוב כפליים

שימו לב אלינו וככה זה פועל