שיר אהבה לאשתי
לו היית ספינה החוצה את הים
סנטרך כחרטום ישבנך ירכתיים
לא היו ספניי עומדים במריים
תשוקתם להפליג אז תגדל שבעתיים
לו היית אדמה, פיסת קרקע כהוגן
ים ואגם, עמק וגבע
היו נוודיי מטילים בך העוגן
פוסקים מנדוד לטובת משכן קבע
בית מרקחת היית? טוב זו רק מטפורה…
מדפייך עומסים כדורים וכמוסות
כל חולי המדינה יחלו לנהורה
אל מצבור תרופותייך ובן לחסות
אבל את לא ספינה, גם לא אדמה
למרבה המזל גם אינך בית מרקחת
כי את בת ואם ואישה מדהימה
רק אושיט את ידי אלייך לקחת
ממילא זכיתי מכל הבנים
ושב ומשנן את אותה הבשורה
ומצהיר לך עכשיו כאן, בפנים
לעד את שלי בטוב וברע