לשון טמאה

המילים חשובות מכדי שנעניק להן קדושה
ובכל זאת בני האדם עולים אליהן לרגל מידי יום
יש המביאים להן כמנחה את שכלם
אחרים מקדישים להן את לבם ויש שיתנו בעדן את חייהם וחיי ילדיהם
אבל הגרועים מכולם הם כמובן המשוררים
אלו מחללי הקודש הנתעבים ביותר באשר הם ימסרו למילים את היקר מכל – את השירה עצמה
וכך כל שיר המתגלם במילה כמוהו כעוד מאחז קדוש שנפל בידי כוחות הטומאה
כנשמה שנכלאה בבשר
כרוח שנאסרה בחומר
מי ישיב לנו את חוכמת הלוויים בבית המקדש?
 מי ישכיל לרסן את דבר הכוהנים בזמרת החיים עצמה?
מי יידע למול את השירים מעורלתם הדבורה?

שירים נוספים

תגיעו בזמן

המטוס המריא בזמן אבל אני לא הייתי שם. צוות הקרקע כבר העמיס את המטען בתאים, הדיילות כבר מילאו בוטנים בצלוחיות החד פעמיות והקפטן כבר קבע

במי

ככל שהשנים עוברות  אני מבין  יותר ויותר  החוכמה היא במי לירות  ועל מי אפשר לוותר  ועוד תקופה עוברת  ואני אף יותר מודע  כבר תרמתי מלא

הסיפור העצוב על מתן תורה

כשבא אלוהים לתת את תורתו לעם ישראל לא ראה אותה. חיפש וחיפש עד שמצא אותה יושבת בפינה ודמעות זולגות לה מהדיבר הראשון ומרטיבות את כל

המדריך לצלף הקוסמי

קח נשימה עמוקה רגע לפני שאתה סוחט את ההדק כאילו הייתם הרובה ואתה אחד כאילו היה הקליע מפלח את המטרה מולך מאז ומעולם כאילו היה

שלחו לנו הודעה