המילים חשובות מכדי שנעניק להן קדושה
ובכל זאת בני האדם עולים אליהן לרגל מידי יום
יש המביאים להן כמנחה את שכלם
אחרים מקדישים להן את לבם ויש שיתנו בעדן את חייהם וחיי ילדיהם
אבל הגרועים מכולם הם כמובן המשוררים
אלו מחללי הקודש הנתעבים ביותר באשר הם ימסרו למילים את היקר מכל – את השירה עצמה
וכך כל שיר המתגלם במילה כמוהו כעוד מאחז קדוש שנפל בידי כוחות הטומאה
כנשמה שנכלאה בבשר
כרוח שנאסרה בחומר
מי ישיב לנו את חוכמת הלוויים בבית המקדש?
מי ישכיל לרסן את דבר הכוהנים בזמרת החיים עצמה?
מי יידע למול את השירים מעורלתם הדבורה?