והארץ תשקוט ותידום הרכבת
קטרה הכבד יט עלי תחנה
ובכי חרישי באוויר יסובב את
הליל ויקרע את שמי המדינה
ומזגן פנסיונר מקרון מיושן
יקרב לרעו המרות מתייפח
מדוע תבכה כך במקום שתישן
היאך תיילל כך כתן מול ירח?
יביט המזגן הצעיר ברעו הוותיק
ועיניו אדומות ורוחו עגומה
זו מירב, מאז שקיבלה את התיק
דווקא עלינו אסרה מלחמה
הציבור, היא אמרה, כל כך סובלת
קר לה מאד זו אשמת הגברים!
ולכן לאלתר יש לחסל את
אותם מזגנים בקרונות הקרירים
וקולו יישבר מה חטאנו אליה?
הציבור יכולה לשים אפודה
אם קצת קר בקרון למה לה זה נוגע
שכך את רוחנו תשבור ותגדע?!
כך הדמע ישטוף את ריסי פילטריו
ואין טרמוסטט לו מציל וגואל
הציבור מסופקת וכך גם מירב
והשאר יסופר בתולדות ישראל.