האיש ההוא, מוינה
הוא שוב עם הסיגר, בבית שם בוינה
מולו ספה אחת, עליה יש גברת
היא מספרת לו את כל מה שהבינה
כשבחלומה עלתה אי אז מקטרת
תביני, המקטרת, אומר לה בשכנוע
זה סמל לאביך עוד מילדותך
לעשן את אבא? זה סימבול ידוע
סימן שאת רוצה אותו במיטתך
פזמון:
הר-פרופסור פרויד
תפסיק עם זה מהר!
מספיק עם הפנטזיות ושאר ההזיות
עכשיו זה המועד
תתחיל להתבגר!
הגיע כבר הזמן שגם אתה תתחיל לחיות
לפני הצהריים יש לו עוד פגישה
הפעם עם אדון שפוחד ממנעולים
הוא נושף מסיגרו תיאוריה חדשה:
"זה לא מודע נעול, ליבידו בכבלים"
זו אמא שתלטנית שבצילה גדלת
מעט מידי חיבה יותר מידי נוקשות
ברור עכשיו לכל למה כך ננעלת
הכל זה לא מודע, ממש עניין פשוט
פזמון…
שעה 17:00 לערך אשתו מזמן בקריזה
איפה הפרופסור? היכן הוא מסתתר?
אמר שהוא יוצא לספוג בחוץ קצת בריזה
פתאום דפיקה בדלת והוא שם עם שוטר
פה משפחת פרויד? השוטר שואל כעוס
שרקתי ברחוב אחרי גנב בורח
פתאום פרופסור זה אומר בקול מאוס
"זה קיבעון אוראלי שכך אתה נופח
פזמון…
אז אם אתם קוראים את השיר הזה
תרגיעו עם פנטזיות כי יאללה מה נסגר?
זה לא הכל סמלים, סיפור או מחזה
ולפעמים סיגר הוא באמת סיגר…